דברים שחשוב לדעת לפני הביקור
מיה חלמה על נסיעה למיאנמר כבר מספר שנים ובלהט של רגע החלטתי להצטרף אליה ולהגשים סוג של חלום. כשנחתנו ביאנגון הבנו מיד שהגענו למדינת עולם שלישי החל מקבלת הפנים הלא ממוחשבת של בדיקת דרכונים וריח הנפטלין באוויר שהזכיר לנו את הארונות של סבתא.
מיאנמר היא כל מה שדמיינו לעצמנו ואף יותר, מדינה מיוחדת במינה שנתנה לנו המון השראה והשאירה עלינו רושם רב. כחובבות צילום ותרבויות היה לנו חשוב לשלב ביקור באטרקציות המרכזיות של מיאנמר ובמקביל לבקר בבתי המלאכה המשפחתיים שמיאנמר כל כך מפורסמת בהם ולקבל הצצה לתרבות אותנטית אחרת ומרתקת.
לפני שנשתף אתכם באטרקציות המרכזיות נחלוק אתכם מספר טיפים שחשוב לדעת לפני הביקור במיאנמר (בורמה).
מידע כללי
מיאנמר שוכנת בדרום מזרח אסיה וחולקת גבולות עם בנגלדש, הודו, סין, לאוס ותאילנד. מיאנמר משתרעת על פני 676,578 קמ”ר ואוכלוסייתה מונה 51 מיליון תושבים. בעברה הייתה קולוניה בריטית וקיבלה את עצמאותה בשנת 1948, זמן קצר לאחר מכן התחלף השלטון בהפיכה צבאית. בשנת 2015 נערכו בחירות חופשיות ראשונות במדינה אך עדיין ישנם אזורים רבים שסגורים לתיירים וברוב המדינה מורגשת נוכחות צבאית. במיאנמר ישנן מעל 100 קבוצות אתניות הדוברות שפות שונות אך השפה הלאומית היא בורמזית והדת העיקרית היא בודהיזם.
אטרקציות מרכזיות
מוקדי העניין המרכזיים במיאנמר הם: ינגון (Yangon), אינלה לייק (Inle lake), באגאן (Bagan) ומנדליי (Mandalay) אך המסלול שלנו כלל גם את פינדאיה (Pindaya) אחד האזורים הטופוגרפיים היפים של מיאנמר משובץ באדמות חקלאיות ובבבתי מלאכה מקומיים עם המון קסם של פעם ואזור Kyaing Tong שבו מתגוררים השבטיים האתניים של מיאנמר (רק לאחרונה האזור נפתח לתיירים ולכן תהיו חייבים לקבל אישור מיוחד דרך סוכנות מקומית על מנת לבקר כאן).
מתי לבקר?
מיאנמר מושפעת מגשמי המונסון והתקופה המומלצת ביותר לטייל בה היא בין נובמבר לפברואר במהלכה אין גשמים והחום והלחות נסבלים אך זוהי התקופה המתויירת ביותר. מאמצע יוני עד אוקטובר מתחילים לרדת גשמים אך הלחות והחום עדיין נסבלים ובין מרץ לאמצע יוני עולה הטמפרטורה והחום הופך לבלתי נסבל.
המטבע המקומי
המטבע המקומי הוא Kyat ולמרות שבמרבית המלונות תוכלו לשלם בדולרים, הכסף המקומי ישמש אתכם לתשלום עבור אוכל, תחבורה, מזכרות וכו’. הקפידו להגיע עם שטרות של דולרים חדשים לגמרי (מגוהצים ונקיים) אחרת לא יתקבלו. לא תמצאו כאן הרבה כספומטים למרות שאט אט צצים עוד ועוד כספומטים בערים המרכזיות. מומלץ להחליף דולרים לכסף המקומי בשדה התעופה, במלונות או בבנקים ולהצטייד במזומן מכיוון שלא בכל המקומות מקבלים כרטיסי אשראי או דולרים.
אינטרנט לא למכורים הכבדים
אל תגיעו עם ציפיות גבוהות, האינטרנט מאד איטי (ולפעמים לא קיים בכלל) מצד שני ניתן לרכוש בזול Simcard מקומי בתוספת חבילת גלישה שתספיק לכם לזמן רב.
דרכים עקלקלות בליווי תפילות
מיאנמר היא מדינת עולם שלישי וכך גם הדרכים, הכינו עצמכם לנסיעות ארוכות בדרכים עקלקלות ותוך כדי נשימה עמוקה ואפילו תפילות מידי פעם תוכלו לשרוד את המסע. מי שיבקר שם יבין, מיאנמר היא המדינה היחידה בה נתקלנו בעובדה שההגה במכוניות ממוקם בצד ימין וכך גם הנהיגה ולכן לנהג אין כמעט זווית ראיה בזמן עקיפה וכשרוצים לעקוף פשוט מצפצפים, מסמנים או מסתמכים על עזרת הנוסעים, מה שאומר שבמיאנמר צופרים יותר מאשר בארץ ותודו שזה כבר יוצא דופן.
חוויות משדות התעופה הפנימיים
שדות התעופה הפנימיים והקטנים של מיאנמר הם חוויה בפני עצמה ואחרי ההלם הראשוני צחקנו המון על החוויה. מיאנמר היא אמנם עולם שלישי אבל קיימות בה עשרות חברות תעופה מקומיות שטסות בתוך המדינה. ההתנהלות בשדות התעופה ובטיסות המקומיות מזכירה יותר חוויה של תחנת אוטובוס משדה תעופה. המבנים מיושנים ורעועים, התנאים הסניטרים של בתי השימוש ברמה מאוד נמוכה, ברוב שדות התעופה המקומיים לא תימצאו עגלות למזוודות, לפעמים תיפגשו עובד מקומי שיעזור לכם לשאת את המזוודות בעזרת מריצה, כן, שמעתם נכון – מריצה!
בהגיעכם לשדה תתבקשו להניח את המזוודות על משקל אנלוגי עצום כמו משקל במכולת של פעם, ולאחר מכן, הן יונחו בצד כשעליהן תודבק מדבקה התואמת את חברת התעופה עמה אתם טסים. מדבקה תואמת תתבקשו להדביק על דש הבגד (כישראליות שרגילות לבידוק בטחוני מדוקדק כולל שיקוף המזוודות וכל השאלות הנלוות אליהן היינו די המומות).
לאחר קבלת כרטיס הטיסה יישאר לכם רק להמתין לקריאת הכרוז, לא למערכת הכריזה, אלא לכרוז אנושי, עובד בורמזי מקומי שעובר עם מגאפון ומכריז על הטיסה היוצאת (במבטא קשה להבנה), כשכל עשר דקות בערך יוצאת טיסה אחרת. רוב התיירים די מבולבלים ואובדי עצות אבל אל דאגה, העובדים והמקומיים מנוסים ותמיד אפשר לגשת אליהם עם הכרטיס ולברר איזו טיסה יוצאת באותו הרגע. מהרגע שעליתם לטיסה הבורמזים “מתקתקים” ויוצאים לדרך, מידי פעם תנחתו בעוד שדה תעופה (לפני היעד הסופי) על מנת לקבל/להוריד נוסעים, ממש כאילו מדובר בנסיעה באוטובוס. אנו נתקלנו לצערנו בעיכובים רבים בטיסות הפנים אך אין זה אומר שזה הנורמה. בכל מקרה קחו את הזמן ותיהנו מהחוויה – ולא לשכוח הרבה חומר חיטוי ומגבונים לחים לשירותים.
בקטנה על האוכל
אל תצפו לחוויה הקולינארית של תאילנד או וייטנאם וגם לא לכל הפינוקים הנלווים. האוכל הבורמזי מאד שמן, יותר טפל ובעיקר מטוגן. המנות העיקריות הם סוגי קארי שונים של עוף/בשר/דגים כשהתבלין המרכזי הוא שמן לצד קערת אורז לבן. הבורמזים ידועים בסוגי החמוצים השונים שאפשר למצוא בדוכני הרחוב, מאפים מטוגנים מלוחים ומתוקים, טופו מטוגן וסלט עלי התה המפורסם שבד”כ מוגש עם עגבניות ובוטנים…. למרות זאת הצלחנו למצוא מספר מסעדות נחמדות עם אוכל מקומי טעים וחשוב יותר קבלת פנים חמה.
מה כדאי לדעת על בתרבות
ביקור במיאנמר הוא מסע בזמן לתרבות אחרת ומרתקת שעדיין משמרת את המסורת, דקה לפני פלישת העולם המערבי והמתועש. עדיין ניתן למצוא בה את הקסם והרוחניות של פעם בשילוב נגיעות מודרניות. בכל פינה פזורים מקדשים בודהיסטים מלאים באנשים חייכניים הבאים לשאת תפילה ולהגיש מנחה לבודהה תוך כדי צילום סלפי ושליחת מסרונים. הקפידו לכבד את התרבות המקומית, להתלבש צנוע בכניסה למקדשים (כיסוי בירכיים וכתפיים) ולחלוץ נעליים בכניסתכם למקדש.
משחת טאנאקה וגברים בחצאיות
האנשים במיאנמר כל כך יפים ואדיבים, לבושים בלבוש המסורתי הנקרא לונג’י (Longyi) שהיא סוג של חצאית קשירה שבד”כ מלווה בעליונית עכשווית יותר, משחת טנקה (Thanaka) מרוחה על פניהן של נשים, גברים וילדים כאחד ומשמשת כאיפור/קרם הגנה/הזנת העור. זוהי מעין אבקה בהירה המיוצרת על ידי כתישה של קליפת העץ ועם דילול קל של מים הופך את האבקה לקרם הלבן שהוא חלק מסימן ההיכר של הבורמזים.
זהירות מהכתמים האדומים
הכינו עצמכם נפשית למנהג המוזר של הגברים הבורמזים שלועסים תערובת של אגוז הארקה (הצובעת את שיניהם באדום) ויורקים את התערובת האדומה בכל פינה,. למדו להתרגל למנהג הזה ולכתמים האדומים על המדרכות והשבילים שסביבכם וקבלו אותו בהבנה.
אנשים יפים עם חיוך רחב
מיאנמר היא אחת המדינות בה נתקלנו באחוז כל כך גדול של פנים יפות ומחייכות, תמיד אדיבים ומוכנים להציג בגאווה את התרבות והמנהגים. לא פעם אנחנו היינו האטרקציה המרכזית כשנתבקשנו על ידי המקומיים להצטלם איתם .
בתי מלאכה מקומיים
אחד הדברים המייחדים את מיאנמר הם בתי המלאכה המקומיים. תוכלו לקבל הצצה אל תוך חיי היום יום של המשפחות המייצרות תוצרת יד מקומית כמו שמשיות צבעוניות מנייר אורז, סיגרים מגולגלים, חרוזים עבודת יד, כדי חרס, צעצועי עיסת נייר, מניפות ואפילו מטאטאי קש צבעוניים עם המון קסם של פעם.
לבקר לפני שיגמר
ביקור במיאנמר הוא מסע בזמן לתרבות מרתקת, ארץ שבה הזמן עצר מלכת, מיאנמר תעטוף אתכם בשפע של אטרקציות ואווירה קסומה של פעם: מהנוף הקסום של פינדאיה, השבטים של צ’אנג טונג, המקדשים של באגאן, היופי של אגם אינלה, השווקים של מנדליי והפגודות של ינגון.
לא תוכלו שלא להתאהב באנשים האדיבים וטובי הלב, ובמדינה הזו שהיא שילוב מרתק של תרבות עתיקה עם נגיעות מודרניות. מפעם לפעם תהינו עוד כמה שנים יזכו מטיילים לחוות את מיאנמר האותנטית והלא מתועשת לפני פלישת המוני התיירים וההשפעות המערביות וכיצד זה ישפיע על בתי המלאכה הכול כך ייחודיים ועל פרנסת הכפריים. אין ספק שכשיגיע היום תאבד מיאנמר קצת מהקסם שלה אבל עד אז כדאי ומומלץ לבקר ולטעום מהמדינה המיוחדת הזו.
אהבתם את הכתבה? אל תשכחו לשמור ב Pinterest
